השמלה השחורה הקטנה של שאנל, יצירה אייקונית של היסטוריית האופנה, הוצגה לראשונה לעולם על ידי לא אחרת מאשר קוקו שאנל (Coco Chanel) האגדית. הבגד הפשוט האלגנטי הזה, המכונה לעתים קרובות (LBD (Little Black Dress, הפך מאז למרכיב עיקרי בארונות נשים ברחבי העולם.
המצאת השמלה השחורה הקטנה של שאנל בשנות ה-20 סימנה שינוי משמעותי באופנת הנשים. בתקופה שבה שמלות משוכללות וצבעוניות היו הנורמה, הצגת שמלה פשוטה ושחורה הייתה מהפכנית. ה-‘LBD’ לא רק היה הצהרה אופנתית, אלא סמל לעצמאותה ולמודרניות של האישה.
השמלה השחורה הקטנה תוכננה להיות רב-תכליתית עם מחיר סביר, ונגישה לנשים מכל המעמדות החברתיים. זה היה ניגוד מוחלט ללבוש האקסטרווגנטי והמקושט שהיה אז פופולרי באותה תקופה, שלעתים קרובות היה לא נוח וגם לא מעשי. ה-‘LBD’ לעומת זאת, היה נוח, פרקטי, וניתן היה ללבוש אותו כמעט לכל אירוע.
האלגנטיות הנצחית של השמלה השחורה הקטנה של שאנל
העיצוב של קוקו שאנל היה שמלה ישרה שהגיעה עד הברך, עשויה מסוג בד המכונה ‘קרפ דה צ’ין’ (סוג של בד משי קל משקל, חלק ומעט מבריק). בד זה העניק לשמלה מראה מעודן ביותר. השמלה כללה שרוולים ארוכים ודקים ואבזרה בשרשרת פנינים פשוטה
הוא פורסם בווג ב-1926, שם הוא זכה לכינוי “הפורד של שאנל”, ומשווה אותו למכונית פורד (בדגם T) – פשוטה, אמינה ונגישה לכל.
ה-LBD צבר פופולריות במהירות ומאז הוא נשאר קלאסי (אפשר לומר שהוא פשוט נצחי). זוהי עדות לרוח החדשנית של שאנל ולהבנת הצרכים והרצונות של נשים באופנה.
כיום, השמלה השחורה ממשיכה להיות בגד עיקרי באופנה. החל משמלת הגזרה הזוהרת של אווה לונגוריה ב’וורלד גיפט גאלה’ (World Gift Gala) ועד לשמלת הקיץ האוורירית של סופיה ריצ’י, ה-LBD נותרה מקור השראה, כאשר הן מעצבים והן מפורסמים מציעים ללא הרף רעיונות חדשים ושינויים ביצירה הקלאסית הזו.. גם בעולם הברבי ניכרת השפעתה של שאנל, כאשר ברביות עוטות תלבושות של שאנל הודות לשותפות רשמית של המותג עם בית האופנה הצרפתי.
השמלה השחורה הקטנה (LBD) היא עדות להשפעתה המתמשכת של שאנל על עולם האופנה. זהו סמל לאלגנטיות וסטייל נצחיים, בגד שמתעלה ללא הרף על טרנדים ועונות. מאז הקמתה בשנות ה-20 ועד לנוכחותה בארונות הבגדים שלנו כיום, השמלה השחורה הקטנה היא עדות להשפעה המהפכנית של שאנל על אופנת הנשים.
